רתמות, רצועות וקולרים לחתולים

כן, עם רתמה ואחרי הרגלה. ארגון ה-SPCA בניו זילנד ממליץ להתחיל בבית עם תגמולים. את הרצועה מחברים תמיד לרתמה ולא לקולר, כי הצוואר של החתול עדין. בוחרים מקום שקט, בלי כלבים ובלי רעש. אם החתול נלחץ, נצמד לקרקע או מנסה לברוח, חוזרים הביתה. יש חתולים שנהנים מזה ויש שמעדיפים את המרפסת.

כדאי. גם חתול בית יכול לברוח מחלון או מדלת פתוחה. בניסוי של Lord ועמיתיו (2010) עם 538 חתולים, כ-73% ענדו קולר לאורך כל חצי השנה של המחקר. החוקרים המליצו שכל חתול יענוד קולר עם פרטי זיהוי. שבב הוא הגיבוי למקרה שהקולר נופל. כל הקולרים לחתולים אצלנו בטיחותיים ונפתחים מהר או נמתחים. בוחרים קולר שנוח לחתול ובודקים את ההתאמה לעתים קרובות.

בקולר שתי אצבעות נכנסות בינו לבין הצוואר. ברתמה אצבע אחת עד שתיים נכנסות מתחת לכל רצועה. רפוי מדי, החתול יכול להשתחרר או להכניס רגל לקולר. הדוק מדי, זה לוחץ ומשפשף. אצל גור בודקים את ההתאמה כל שבוע, כי הוא גדל מהר.